סאלח נ' גרייב סוכנות לביטוח (2003) בע"מ

פסק דין

האם בנסיבות המקרה שלפני, יש לתובע כיסוי ביטוחי בגין תאונה מיום 3.11.2009 בה היה מעורב רכבו. זו השאלה העומדת להכרעתי במסגרת תיק זה.

תמצית טענות הצדדים

לטענת התובע, ביום 3.11.09 היה רכבו מעורב בתאונה עם רכב נוסף מסוג מונית (להלן:"המונית"). במועד התאונה נהג ברכב בנו של התובע מר סלאח עלאא (להלן:"הנהג").

הנתבעת הינה סוכנות לביטוח, אשר במועדים הרלוונטיים הנפיקה לתובע פוליסת ביטוח לרכב.

לטענת התובע, המונית נגררה למוסך ולמקום הוזמן שמאי לצורך הערכת היקף הנזק שנגרם למונית. על פי הערכת שמאי שצורפה, למונית נגרם נזק בשיעור 22,253.40 ₪ לא כולל עבודה ומע"מ.

התובע טוען, כי בעל המוסך פנה לנתבעת על מנת לברר שאלת הכיסוי הביטוחי ונענה, כי הוא רשאי לתקן את המונית על פי הערכת שמאי.

לאחר השלמת התיקון, פנתה סוכנת הביטוח של המונית לחברת הביטוח הראל (להלן:"הראל") המבטחת של רכב התובע ובתשובה לפנייה, השיבה הראל, כי במועד התאונה נהג ברכב נהג בלתי מורשה לנהיגה ברכב בהתאם לתנאי הפוליסה. עת בירר התובע את העניין נענה, כי הפוליסה אינה מכסה נהג מתחת לגיל 24 ועל כן נאלץ התובע לשלם מכיסו את עלות הנזק למונית ובגין סכום זה מוגשת התביעה שלפני.

התובע טוען, כי הופתע מתשובה זו, שכן לטענתו מעולם לא ביקש, כי תונפק לו פוליסה שאינה מכסה ביטוחית את בניו הנוהגים בדרך קבע ברכבו. התובע תומך טענתו זו בכל הצעות הביטוח מהן עולה, כי תמיד דרש שהביטוח יכסה גם נהג מתחת גיל 24. התובע מאשר, כי פנה לנציגת הנתבעת וביקש להוזיל את עלות הפוליסה אולם לטענתו, מעולם לא ביקש לעשות שינוי כלשהו בתנאי הפוליסה לרבות לא לעניין גיל הנהג. התובע אישר, כי הונפקה לו תעודת ביטוח חדשה זולה יותר, אולם מבלי שנאמר לו, כי ההוזלה הינה בעקבות העלאת גיל הנהג לגיל 24 שנים. כתוצאה מכך, נאלץ התובע לשאת מכיסו במימון עלות תיקון המונית.

לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות. לטענתה, התובע היה מודע היטב לפרטי הכיסוי הביטוחי שברשותו והשינוי נעשה לבקשתו נוכח תלונותיו לחוסר יכולת כלכלית.

לטענת הנתבעת, עת התקרב מועד תום תוקף הביטוח שהיה לתובע, יצרה עימו קשר פקידה מהמשרד. בשיחה זו, ביקש התובע לבטח את הרכב לשנה נוספת. הנתבעת מילאה לתובע הצעת ביטוח בהראל. התובע לא הסדיר את התשלום לפוליסת צד ג' ועל כן ביקשה הנתבעת מהתובע מספר פעמים במהלך חודש אוגוסט 2009 להתייצב במשרדה על מנת להסדיר את התשלום. ביום 21.8.09 התייצב התובע במשרד, אולם משקיבל לידיו את תעודת הביטוח חובה לתשלום ואת פוליסת צד ג' ולאור שיעור הפרמייה השנתית הוא הודיע, כי אין באפשרותו לשלם את הסכום הנ"ל וביקש בכל דרך להוריד לו את הפרמיה לביטוח הרכב.

לטענת הנתבעת, הובהר לתובע, כי הדבר היחידי שיכולה לעשות הוא לסייג את הכיסוי הביטוחי הן לחובה והן לצד ג' כך שיאפשר נהיגת נהגים מבוגרים יותר מעל גיל 24 והתובע הסכים לכך ואף הצהיר בפני מספר נוכחים, כי הבן שלו לא ינהג יותר ברכב. לטענת הנתבעת, התובע נטל את תעודת הביטוח החובה החדשה שהונפקה לו והוא חתם על הוראת קבע לתשלום פרמית ביטוח צד ג' תוך שהובהר לו, כי בעקבות שינוי גיל הנהג תהיה תוספת זיכוי בחיוב הפוליסה לצד ג'. הנתבעת מוסיפה ומציינת, כי התובע התקשר לאחר יומיים על מנת לברר על תוספת הזיכוי בגין הגדלת גיל הנהג.

הנתבעת מכחישה טענת התובע, כי אישרה את ביצוע התיקונים ולטענתה אין פרוצדורה כזו שפקידה בסוכנות ביטוח מאשרת תיקון כלשהו לבעל מוסך בלי מעורבות שמאי מטעם חברת ביטוח אחרת.

בנוסף, הנתבעת מכחישה את התאונה הנטענת ולטענתה, התובע התנדב להכיר באחריותו לתאונה הנטענת והמוכחשת ולשלם את הנזקים הנטענים.

ראיות הצדדים

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו וכן הגיש תצהיר בעל המוסך בו תוקנה המונית. בנוסף העיד השמאי שערך את חוות הדעת באשר לנזקי המונית. מטעם הנתבעים הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר עלא גרייב (להלן:"גרייב") סמנכ"ל אצל הנתבעת, גב' אווה לאון (להלן:אווה") פקידה אצל הנתבעת וגב' נסרין ראשד (להלן: "נסרין") אף היא פקידה אצל הנתבעת. המצהירים נחקרו על תצהיריהם. בנוסף הוגשו מסמכים שונים וחוות דעת שמאי. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון ומסקנות

אין מחלוקת בין הצדדים, כי במועד התאונה נהג ברכב בנו של התובע אשר טרם מלאו לו 24 שנים במועד התאונה.

כן אין מחלוקת בין הצדדים, כי פוליסת ביטוח צד ג' שהייתה לתובע במועד התאונה הרלוונטי החריגה נהיגה של נהגים מתחת לגיל 24 .

המחלוקת הנסובה בין הצדדים היא בשאלה, האם ההחרגה של הפוליסה כך שלא תכסה נהיגת נהגים מתחת לגיל 24 נעשתה על פי בקשת התובע ובהסכמתו, אם לאו.